כשאומרים לי "לא"

אתמול אמרו לי "לא".

כלומר, אני רציתי משהו אבל היקום לא רצה שיהיה לי אותו.

איכשהו אנחנו מסתובבים בעולם, מקבלים "כן" כטבעי ומובן מאליו. כמו מים בברז, כמו השמש, כמו דמוקרטיה...

זה מגיע לנו וזו אמורה להיות השגרה המשעממת. אבל כשמגיע "לא" זה מאכזב, פוגע בתחושת הערך העצמי, בתחושת השייכות, אנחנו מרגישים דחויים וזה בעיקר מפתיע:

סליחה?!?! זה לא מה שהזמנתי, זה לא כתוב בהוראות ההפעלה, הפרק הזה לא נכלל בקורס, לא שמעתי על זה פודקאסט, זה לא קורה לאף אחד ובטח לא לי, לא הכינו אותי לזה, זה לא הוגן ולא הגיוני.

אז עשיתי מה שלמדתי שעובד לי אחרי שאני מקבלת "לא":

1. נותנת לעצמי לעבור את כל שלבי האבל. לפעמים זה לוקח שעה ולפעמים ימים רבים כשזה "לא" גדול במיוחד. אבל אני לא מדלגת על השלב הזה. (את זה למדתי מהחיים וגם מהסרט הנפלא והחכם (עם התרגום לעברית המפתיע לטובה)- "הקול בראש").

2. משתפת מישהו שאני אוהבת ומעריכה את דעתו או דעתה כדי שיזכירו לי שאני לא רק מהממת (מבחוץ ומפנים) אלא גם מתנה נדירה לאנושות כולה.

3. מזכירה לעצמי את כל ה"כן" שכן קבלתי, בעיקר בקטגוריה שממנה קבלתי את ה"לא" עכשיו (העובד.ת שלכם לא עומד.ת ביעדים שהצבתם וזה "לא" ממש מטריד עבורכם? נסו להיזכר באיזה יעדים הוא או היא כן עומדים? או בכמה יעדים עובדים אחרים שלכם עומדים כל הזמן?).

4. חושבת על כך שתמיד עדיפה עשייה שלפעמים תוביל ל"לא" מאשר הימנעות שבהכרח תוביל ל"לא" (כמו הפעם ההיא שממש התאכזבתי שלא בחרו בי לשיר בפסטיגל. בניתוח לאחור הבנתי שאחת הסיבות היתה שלא ניגשתי למיונים. סיפור אמיתי. הייתי בת 11).

5. לומדת את ה"לא"- על מה בדיוק הוא היה? מצמצמת אותו מהמסקנה ש"כל אישיותי שגוייה" למרכיב הספציפי. מה אומר ה"לא" על הצד השני? מה אני לומדת על עצמי שישפר את התנהלותי ומכאן את הסיכויים שלי ל"כן" בהמשך?

6. מנתחת את הדרך שלי להגשמת הרצון- האם זו דרך שחוזרת על עצמה עם "לא" שחוזר על עצמו? האם יש עוד דרכים להגיע להגשמתו של הרצון חוץ מהדרך הנוכחית שהובילה אותי ל"לא"? (מכירים את המשפטים בערב כשאתם גמורים: אני לא אגיד את זה שוב! תיכנס כבר למקלחת! ואז מוצאים את עצמכם דווקא כן אומרים את זה… שוב ושוב ושוב, ללא הצלחה? אותו דבר לגבי נאומי המוטיבציה לעובדים חסרי המוטיבציה שלכם, המיילים הזועמים לספקים הלא מספקים שלכם, שמירת המידע קרוב לחזה שדווקא כן מובילה לשמירת מידע קרוב לחזה של הצד השני ועוד.

7. כותבת פוסט על החוויה (לא תמיד, הפעם). יש מצב שחלקכם תקראו ותגידו לעצמכם: "לא". אבל מה שחשוב זה שאני פירסמתי משהו, שהוא לא רק אישי אלא גם צודק:) וזה ה"כן" שלי.

קבלתם "לא" ואתם רוצים לעבור ביחד שלב שלב בדרך ל"כן"? דברו איתי.

בתמונה: מחפשים ערימות של "כן"? חפשו בשירים של אוהדי כדורגל לקבוצה שלהם:

וזכרו- יש יותר מדרך אחת לעשות דברים.