על גזענות גלוייה, גזענות סמויה וכזו שאיננה מודעת לגזעניותה

בספר שלו "קיצור תולדות האנושות" (2011), יובל נח הררי מסביר למה אנחנו. כולנו. גזעניים.

המוח שלנו, שלא השתנה הרבה במהלך השנים ויכול להכיל היכרות מעמיקה ומורכבת עם כמה עשרות אנשים בודדים בלבד.

מעבר לכך אנו מסווגים לקבוצות, בעיקר של כאלה שרחוקים מאיתנו, שקשה לנו להכיר אותם לעומק. אנחנו משלימים את פערי הידע ע"י כותרות, קישור בין עובדות (שאין להן קשר אמיתי אחת עם השנייה) והנחות פסיכומטריות למשל: כל הרזים מאושרים, כל התל-אביבים מתנשאים…

יש לכך כמה סיבות:

1. כי ככה אנחנו בנויים, כאמור- היכולת שלנו לשאול, לחקור להעמיק בכל אדם ואדם כדי להבין מי הוא ומהו גדולה עלינו. זה פשוט יותר קל לשים בקופסא עם תוית.

2. אנחנו לא יכולים לסבול אי וודאות- אז אנחנו משלימים מידע מתוך שמועות, היכרות שטחית ובודדה, מסיקים מסקנות והופכים אותה לעובדה בעינינו.

3. זהות- התכונות של האחר מגדירות אותנו כפועל יוצא ומחזקות את הזהות שלנו כבני אדם.

4. שייכות- אם האחר שייך לקבוצה בעלת המאפיינים הדומים, השייכות שלי לקבוצה שלי מתגברת.

5. הגנה- יותר קל לי להתגונן מסכנה או להתקיף כשהסכנה מוגדרת ובעלת מאפיינים ברורים.

עכשיו:

יש את הגזענות הגלוייה, השואתית, הישירה: היהודים הם סרטן בגוף האומה, יש להם תכונות אופי מרושעות והם עומדים להשתלט על העולם אם לא נעצור אותם

יש את הגזענות הסמוייה, ה"לגנ"בית" ("לבנים גזעניים נחמדים בהגזמה" כמו שקראו להם באופן מדוייק ב"קופה ראשית"): ההומואים כ"כ טובים בעיצוב, האתיופים מאוד נחמדים

ויש את הגזענות שאיננה מודעת לגזעניותה: עובדים שעובדים מהבית אינם יעילים בעבודה, מנהלים בכירים מנותקים מהשטח, אמהות צעירות לא מתאימות למשרות ניהול, מנהלות נשים הן ביצ'יות ועוד

אבל, העובדה שככה אנחנו וזה טבעי לא אומר שזה דבר טוב (ויסלחו לי כל הטבעונים שודאי חושבים אחרת ;)).

ההיפך.

מעבר לעובדה שזה מסוכן במקרים של הגזענות הגלוייה זה פשוט מטעה, מעוות מציאות ומוביל לתגובות התנהגותיות שגויות, במקרים של הגזענות הסמוייה ובכזו שאינה מודעת לגזעניותה.

אז מה עושים?

1. מודעים למה שנכתב לעיל ולכך שזו ההטייה של כולנו. כן, גם שלך.

2. כן תתנו לעובדות לבלבל אתכם. ממש כן (מה באמת חשוב לעובדים? בדקתם סטטיסטית? שאלתם את העובדים הספציפיים שלכם? כנראה שלכל אחד חשוב משהו קצת אחר)

3. תנקטו יוזמה ובססו היכרות יותר מעמיקה, רחבה בעיקר אם האחר משמעותי עבורכם

4. הבינו שגם לאחרים יש כנראה גזענות שאינה מודעת לגזעניותה כלפיכם, אז תיזמו אתם היכרות שלהם אתכם כפרטים

ובנימה אישית, מודה שזה אחד האתגרים שלי כמאמנת.

להטיל ספק במסקנה האוטומטית שלי על אדם רק בגלל שייכותו לקבוצה. ואז שוב להטיל ספק ושוב עד שאני מרגישה שאני באמת מכירה את מי שנמצא מולי, על כל מורכבויותיו.

המשימה הזו היא שלי מול עצמי, מול המתאמן.ת וחוזר חלילה והיא גם מה שהופך את האימון לתהליך כ"כ עוצמתי עבור המתאמן שבאמת רואים אותו כאדם "שלם, יצירתי ומלא משאבים" (אלפרד אדלר)

משם אפשר למרקר את העוצמות, הכוחות, המאפיינים הייחודיים שזיהינו ואותם לרתום לטובת הגשמת המטרה של המתאמן.ת. זו שלשמה התכנסנו.

פשוט זה לא, כאמור. אבל אם כל אחד מאיתנו יחליט שהוא מכיר אדם אחד קצת יותר מעבר לסך סממניו החיצוניים, העולם יהיה מקום קצת פחות גזעני או לפחות יותר מודע לגזעניותו וקצת יותר טוב.

וזכרו, כרגיל- יש יותר מדרך אחת לעשות דברים

בתמונה: סבא וסבתא שלי לוי וגיטה כהנא האהובים זצ"ל שלא ראו אותם מעבר לסימן החיצוני שלהם כיהודים, בעיקר בין 1939 ל1945