פוסט שני: על המפתח והחושך

אז איפה היינו? עם יהב. המנהלת שמתמודדת בשלוש זירות:

מול עובדים צעירים מדי, עוזבים מדי ומבולבלים מדי.

מול בורד כועס

ומול הציפיות שלה מעצמה: להוביל את העניינים במקום להגיב אליהם.

יהב מיהרה לפתרונות: שינוי מבנה ארגוני, סדנא, תקשור לכל העובדים, פגישות בקרה.

מלא עשייה, מלא עבודה, מלא זיעה אבל המון פנס.

אין שום דבר רע בשינוי מבנה ארגוני, סדנאות ותקשור אבל האם אלה היו הפתרונות הנכונים ליהב בשלב הזה?

התשובה היא לא. לא עכשיו, לא ככה.

מה כן?

1. לשמוט את הברור מאליו וללכת לחושך- קר שם, אי הוודאות שולטת, החושים זועקים לחזור לפנס. אבל החושך מזמן סימני שאלה אמיתיים שלאט לאט יביאו את התשובות הנכונות.

2. במילים אחרות: הזמנתי את יהב לשהות בבעיות לפני ריצה לפתרונות ידועים.

3. כאן מתבצעת השהייה

ואז:

4. לשאול: איפה נרצה שהיחידה שלנו תהיה "מחר"?

5. להרחיב: מה הפערים שלנו בין היום ל"מחר"?

6. למקד: מבין הפערים, מה אם נטפל בו יעשה הבדל משמעותי?

7. לותר: במה לא נעסוק, אפילו אם הוא חשוב, כיוון שאין לנו מספיק משאבים לטפל בו? בקיצור, למי נגיד "לא" ומתי?

8. להתקדם: איך הטיפול במימד הזה ישפיע על שאר המעגלים: לקוחות, אנשים, מקצועיות, ערכים, יעילות, טווח ארוך?

9. להתקרקע: מה המשאבים שעומדים לרשותנו? עם מי אפשר להתייעץ? במה מהעוצמות שלנו וההזדמנויות שלפנינו ניתן לעשות שימוש נכון יותר? וגם- מה נכון לנו תרבותית וערכית?

10. לאתגר: מה יעכב אותנו מלממש? מה יכשיל אותנו? מה ירפה את ידנו? איך נתגבר על זה?

11. מה הלאה? חלק מבאס אבל קריטי- לבנות תוכנית המורכבת מפעולות מדידות בצעדים קטנים (תסלחו לי, אבל אני אפילו לא אכתוב את 12 שזה להוציא את זה לפועל)

אפקטיבי ונעים יותר לשהות בחושך ולשאול שאלות ביחד עם השותפים המרכזיים לניהול היחידה.

אפקטיבי ומשדרג יותר להתייעץ עם יועצ.ת ארגונית, כזה.כזאת שמתחברים אליו.ה.

בכל מקרה, לענות על השאלות הללו לוקח זמן ומצריך אומץ

אומץ, כיוון שהשאלות הללו יכולות לאמת אותנו עם החולשות שלנו, עם הכשלונות, עם החלקים האפלים שאנחנו מנסים להסתיר אפילו מעצמנו, כמנהלים.ות

זה משמעותו של החושך ולכן קל יותר (תודעתית) לעשות שינוי ארגוני או סדנא. שהרי הם חברים מוכרים שנמצאים הישר מתחת לפנס

זכרו- יש יותר מדרך אחת לעשות דברים

בפוסט הבא- מה התשובות שהעלו מהחושך יהב והצוות שלה ומה הם עשו?

בתמונה: זה מזכיר לי את חורף 2015, שהיה קר מאוד וחששנו לצאת החוצה לחושך ולקור ובכל זאת יצאנו כי חגגנו מסיבת בת מצווה לכרמל ואז התחיל לרדת שלג בעצמון, על הבית שלנו ובגינה כמו שלא היה לפניו ולא אחריו, כמו באירופה.

זה היה מפתיע, מרגש, מלהיב, מיוחד והפך את החושך הקר למואר במיוחד.

כרמל ושירה מדגמנות את התחושות: