דברים שלמדתי משנותיי כHRBP
מוקדש לכל חברותיי למקצוע:
תיאום ציפיות- וודאי הבנה של שני הצדדים (גם כשאת אחד מהם וגם כשלא) לגבי מה שעומד לקרות. כמעט אין דבר כזה "מובן מאליו".
השפעת המנהל המנהיג- ראיתי במו עיניי כמה יכולת יש למנהיג טוב: לשנות, להזיז, להשפיע, להגדיר, לנחם, לשכנע, ליזום, להרים, להמציא, לעצב, לפתח, לקבוע, להגמיש, לסחוף. כבר קשה לי להאמין למנהל שאומר: "מה אני כבר יכול לעשות? ככה זה". פשוט כי ראיתי אחרת. (כמעט) בכל מציאות ארגונית בכוחו של המנהל המנהיג לפעול כדי לקדם את החזון שלו. איך? נכתבו על כך רק אינסוף ספרים, מודלים, מאמרים... התפקיד שלך להוציא את הפסל החי מתוך האבן הסטטית הקרה ולהאמין ביכולותיו לפני שהוא מאמין בהן בעצמו. זה פשוט עובד.
מנהלת מנהלת אבל כדי שדברים יקרו את צריכה להיות לפעמים קצת פקידה- ואין שום דבר רע בזה. ההיפך. כך את גורמת לדברים לקרות.
את מנהלת ובאופן סותר לסעיף הקודם- את לא חייבת לעשות הכל בעצמך כדי שדברים יקרו. גם מנהל.ת הכספים יכול.ה להיות קצת HR ואפילו רצוי.
מנהלת תרבות- אל תקלי ראש בהשפעה שלך על התרבות הארגונית. משיחות הכי אישיות, דרך התנהלותך ביום יום ועד הטעמת תהליכים ארוכי טווח את משפיעה. אז מצד אחד- שימי לב. מצד שני, באיזה עוד מקצוע אפשר למצוא את זה בכזו עוצמה?
יש אנשים שיודעים יותר ממך- גם על התפקיד שלך, על היחידה, על האנשים, על איך דברים עובדים. תקשיבי, תעזרי, תשעני. זה לא אומר שאת פחות טובה או פחות מקצועית. אני יודעת שנדמה לך שתפקידך להיות זו שיודעת הכל כל הזמן ולתת פתרונות. הרי אליך פונים, אותך שואלים. המקצוענות שלך היא לאו דוקא תשובה לכל שאלה או פתרון לכל בעיה אלא לפעמים לעזור לאחר להתלבט, לשאול שאלות נכונות ומעוררות מחשבה. לעיתים לעצור ולהגיד שתבררי ותחזרי. ולפעמים גם לייעץ. תלוי במקרה. יש יותר מדרך אחת להיות מקצועית.
סבלנות- "תהליכי HR לוקחים זמן" אמר בנאום הפרידה שלו המנהל שעבדתי איתו. גם אם הכל קצר ודוחק, והמוצר… והלקוחות… והדדליין… הלחצים והתיק תוק. אין מה לעשות. כדי לראות תוצאות, בעיקר בכל מה שקשור לעבודה עם אנשים, צריך סבלנות והתמדה ואת זו שמחזיקה את הסבלנות הזו גם כשכולם לא.
בעצם הכל מאוד פשוט- גם בעיה גדולה מאוד, או יעד רחוק או מטרה נכספת אפשר לפרק לצעדים קטנים כשכל אחד מהם פשוט לביצוע. אז תהפכי את החיים שלך לקלים ותלכי צעד צעד. זה נכון בכלל ולאו דווקא בהקשר עבודה.
הומור- ממש עוזר והופך את השגרה לכיפית קצת יותר. ואם לצטט (שוב) את אחד המנהיגים שזכיתי לעבוד איתו: "סה"כ באנו להנות"
זכרו- יש יותר מדרך אחת לעשות דברים
בתמונה- "סה"כ באנו להנות". במסעדת MAMMA בוינה:
תגובות