"האדם מתכנן תוכניות ואלוהים צוחק"

אני תמיד יודעת מה יקרה קדימה

לא מאחרת. שלא לומר מקדימה וממתינה בחוסר סבלנות למאחרים

יש לי רשימות לכל דבר ואני אשכרה משתמשת בהן

יש לי "סלוטים" ביומן לכל דבר: מחשבה, הכנה, ביצוע, שיחה והרהור

וכמו חיילת אני מצייתת לתזכורות עליהם

בלאגן וספונטניות מאיימים עליי

כל הקלישאות על תכנון מרגשות אותי

תכנון נותן לי שלווה, תחושה של אנרגיה טובה ושליטה

מה כבר יכול להיות רע בלתכנן?

ובכן, בטח שיכול להיות.

הפעם לא אפרט על יתרונות התכנון. את זה אתם יכולים למצוא תחת כל עץ רענן. אלא דווקא מה קורה אם מגזימים איתו.

השבוע אני איתכם. הספונטניים, הזורמים.

אלה שבסוף מסתדר להם, גם אם לא תכננו שבועות מראש.

אלה שכל סביבתם, כולל המנהל הישיר שלהם מדגימים להם איך לעשות את זה נכון ושזה ממש פשוט אבל הם לא מצליחים ושוב זורמים…

ומשום מה מתייסרים מכך.

אני רוצה להצדיע לכם ולפרט כאן דווקא את החסרונות של תכנון מוקפד:

1. מתח וחרדה- כשאנחנו מתכננים יותר מדי, כל התסריטים של מה יכול להשתבש אם לא יצא כמתוכנן, רצים לנו בראש. בריא ואפקטיבי זה לא.

2. הימנעות מלמידה- כשהכל מתוכנן אנו עיוורים להזדמנויות חדשות, לא צפויות, אנו לא לוקחים סיכונים ומכאן מפספסים הזדמנויות ללמידה חדשה.

3. נוקשות- חוסר תכנון מעודד גמישות, הסתגלות וחוסן, תכונות סופר חשובות בעולם שלנו שבו קצב השינויים מהיר ועצבני.

4. שעמום- לפעמים הדברים הכי כיפיים בחיים הם ספונטניים.

אז איך דברים מסתדרים לכם בסוף, גם בלי תכנון מוקפד?

אין לי מושג, כאמור. אבל אני משערת:

1. מטרות- כנראה יש לכם מושג מה אתם רוצים להשיג בתקופת הזמן הקרובה (שבוע/חודש/רבעון).

2. המטרות האלו ודאי כתובות לכם במקום בולט ונגיש.

3. המטרות והצעדים לממשן ידועות למישהו שאתם סומכים עליו, התחייבתם לפניו על ביצוע, קבעתם איתו פגישות סטטוס ובקשתם ממנו לנדנד לכם.

4. קבעתם קריטריונים לשינוי המטרות כדי שלא תהיו כל הזמן בדילמה אם לדבוק בהן או לא

5. אתם קשובים לעצמכם- בעיקר לזמן ביום שהכי נוח לכם לבצע את המשימות החשובות לטווח ארוך שלכם.

וכמו לגבי כל דבר בחיים: ההצלחה היא באיזון.

לא משתלם להיות קיצוני. לא בתכנון ולא בספונטניות.

וזכרו- יש יותר מדרך אחת לעשות דברים

אני עכשיו: חם לי. בתמונה: מתכננת כבר את החורף