הרווח שבין המידע אליכם

כמנהלים אתם חשופים להמון מידע מהרבה כיוונים כל הזמן.

פורמאלי, לא פורמאלי, בעקבות התעניינותכם וגם אם לא שאלתם.

מעובדים, מנהלים, קולגות וסתם משיחה אקראית במסדרון.

כדי להיות יעילים, אתם נדרשים לנקות את המסיחים הלא חשובים והלא דחופים, להגיב באופן ענייני ולתת מענה לדחוף והחשוב וליזום תנועה כדי להגיע לחשוב שאינו דחוף.

וכל המידע הזה הוא חתיכת נושא חמקמק. שיכול מאוד לעזור וגם מאוד להפריע.

להלן מס' טריגרים עם קבלת מידע, שכדאי לחשוב עליהם לפני בזבוז זמן או תגובה לא הולמת:

עניין- למשל רכילות או סנסציה חדשותית. מדליק, לא אומרת. אבל כמה זמן ביום אתם מבזבזים על כל הלשון הרע הכייפי הזה?

רגש- הכפתור נלחץ. דפיקות הלב שלכם מתגברות… אתם מרגישים את הוריד פועם. דקה לפני תגובה ספונטנית כועסת, תוכלו לענות על השאלה: האם הפרשנות שלכם למידע אמיתית? האם הכעס באמת מוצדק?

פעולה- האם המידע הוא למעשה רצון של הצד השני שתפעלו? לפני תגובה אוטומטית: האם זה התפקיד שלכם? אולי אפשר לשאול את הצד השני, עובד/ קולגה/ מנהל מה לדעתו כדאי לעשות? אולי זה נושא לעשות לו דלגציה או לדחות או פשוט לסרב בנימוס?

מערכת יחסים- לעיתים חשובה יותר מהדבר עצמו ודווקא כדאי שנגיע לפגישה, להרצאה, לחדרו של המנכ"ל, לדיון ולכנס. אפילו אם אין למידע באמת חשיבות או תרומה ליעדים שלכם. רק תשאלו את עצמכם האם אתם משקיעים בזה זמן כי מע' היחסים חשובה כאן או ש: 1."לא נעים" לכם או ש: 2. זה סתם הרגל?

" AHAAA Moment"- המידע הזה שעכשיו קבלתם, אולי אפילו בטעות, יכול להתחבר למה שדברתם עליו אתמול

להיות קצה חוט של פתרון, להתחבר למטרה גדולה, לעזור למישהו, או סתם למקבל משימות. לזה קוראים ראיה מערכתית וזה אחד הסיפוקים שבלהיות מנהל.ת.

בקיצור, שימו רווח בין המידע לביניכם. אפילו קטן, כדי להיות קצת יותר יעילים ולהביא ערך לעצמכם ולסביבתכם.

זכרו- יש יותר מדרך אחת לעשות דברים

בתמונה: מידע מסוג מעניין. זו הארוחה האחרונה (2 ליטר גלידת נענע ושוקולדצ'יפס) שביקש טימותי מקווי, טרוריסט רוצח שהומת ע"י זריקת רעל אחרי שנמצא אחראי לפיגוע שגרם למותם של כ168 בני אדם. מוזיאון העיצוב, חולון