לפעמים לעשות הפוך ממה שרגילים דווקא מקרב אותך יותר לעצמך

מנהל שאני מאמנת הוא טיפוס מרצה

אומר "כן" לפני שהבקשה מסתיימת להתגבש

מחייך הרבה

מהנהן בהרצאות

מאפשר לצוות שלו

מתפתל בויכוחים

מתנצל

מבין טוב את הצד השני יותר מאשר את עצמו

בודק שוב ושוב לפני שמדבר

מרגיש רע עם להגיד "לא" ו"רע"

מסביר שוב ושוב למה הוא התכוון

בפגישה האימונית השבועית שלנו העלה את הרצון להגיד את דעתו המקצועית בפגישה חשובה. 

רצון שהפך למטרת השיחה.

הדעה הזו סתרה את דעת המנהלת שלו

ועמדה בניגוד לאג'נדה הפוליטית הרווחת

אבל בעיניו זה היה הדבר הנכון לעשות.

הוא התלבט:

לעשות את הדבר הנכון או להתנהג כמו שהוא רגיל? שכן, מדובר בסתירה. 

אז חשבנו יחד מה הוא מרוויח ומה הוא מפסיד בכל בחירה

היה פתאום ברור שזו בחירה, הוא לא חסר אונים ויש לו יותר מאפשרות אחת לפעולה וכנראה, בעצם, אולי לא מדובר באפשרויות מנוגדות.

דברנו על מה שחשוב לו בעת הזו ומה הוא יכול להשיג אם ידבר.

חקרנו מה התרומה שלו לאחרים, לפרויקט, לארגון ולמוניטין המקצועי שלו

לבסוף קיבל החלטה ואמר את דעתו בפגישה

אבל

לא לפני שביסס מטרה משותפת עם האחרים

הראה הקשבה לעמדות שלהם

ציין יתרונות ואת אופן מימוש ההצעה שלו

והציע פתרון אפשרי לבעיה

הוא אמר את דעתו אבל בדרך הייחודית שמתאימה לו

וכמו שקורה לעיתים בחיים, הוא יצא מאוכזב מהפגישה, כיוון שלא קבלו את דעתו.

אבל מצד שני קצת היה גאה בעצמו

וגם המנהלת שלו אמרה לו אח"כ בשקט כמה היא מעריכה את זה שקם ודיבר, היה עינייני וממוקד ועמד על שלו בתבונה

מדובר עדיין באדם מרצה

אבל אדם מרצה שמנהל את הריצוי ולא נותן לריצוי לנהל אותו

זכרו- יש יותר מדרך אחת לעשות דברים

בתמונה: לא פשוט להביע את דעתך המנוגדת בפגישה חשובה (יונים בתל-אביב)