דקה לפני שצוללים לשגרה

טיילתם, התארחתם, אירחתם, ניקיתם, אכלתם, נחתם, קראתם,

התנתקתם, אכלתם, ערבבתם ראשון עם שבת.

ראיתם חדשות, התעוררה בכם תקווה וייאוש בלופ, ביחד. אכלתם.

העסקתם את הילדים, הילדים העסיקו אתכם.

ישבתם על דרינק אחד או שניים.

ענדתם שוב את הסיכה והבעתם דעה נחרצת על העסקה.

חשבתם על העבודה, על העתיד, על תוכניות. לא חשבתם על כלום.

אולי התפללתם.

נפגשתם עם משפחה, חברים, בחוץ, בפנים, בשרב ובגשם.

ועכשיו חוזרים ל"שגרה" (יש דבר כזה?)

מה עשו אחרים שהם לא אתם? ז"א כאלה שלא נחטפו לעזה וחווים גיהנום. הם והמשפחות והחברים שלהם...

כנראה שאותו דבר פלוס מינוס

וזה אומר גם לחשוב מחשבות רחבות על חיינו כי יש פנאי

ובמיוחד עכשיו מתעוררות השאלות הרדומות על

שייכות, זהות ומשמעות

בכל מעגלי החיים, גם בעבודה

לפעמים גם מתגבשת במוחנו החלטה

למשל, ההחלטה להתפטר אחרי הקורונה

למשל, לעבור תפקיד אחרי חזרה מחופשת לידה

למשל, עכשיו בעת מלחמה (או לחימה).

כמנהלים, כך יצא, יש לכם תמיד תפקיד משולש- להקשיב לעצמכם, להקשיב לאלו שאתם מנהלים ולהיות מודעים למצב.

לכן כדאי שתשימו לב איך האנשים שאתם מנהלים חוזרים מהחופשה.

זה הזמן להזמין את מי שצריך לשיחה קצרה

לשאול מה נשמע

לבדוק דופק

לנשום רגע בין מועד לחול

לא צריך עם כולם, לא נדרשת שיחה ארוכה. אתם כבר יודעים מי אלו ומה לשאול.

תעשו את זה שנייה לפני שצוללים לגאנט, ליעדים ולמשימות הבאות.

אל תעשו על זה "וי", תקשיבו באמת. אם אתם לא רוצים הפתעות בהמשך…

אם אתם עדיין מתלבטים מי, שימו לב להתנהגות שונה, לפעמים הפוכה מבדרך כלל:

1. ציניות שעולה שלב, בתוכן ובתדירות

2. ירידה בביצועים, טעויות רבות מדי

3. איחורים לא אופייניים

4. אדישות

5. שתיקות

6. הימנעות

7. חוסר סבלנות במלל ובשפת הגוף

8. והקלאסי- לקיחת ימי מחלה וחופשות הרבה יותר מהרגיל

אתם לא צריכים לפנות זמן, רק מודעות והקשבה.

בהצלחה !

זכרו- יש יותר מדרך אחת לעשות דברים

בתמונה: דרינק אחד או שניים, קפה ומשקפיים בתל-אביב