כניסה לתפקיד ניהולי

עם הכניסה לתפקיד ניהולי, ממש בהתחלה, אתם תמיד מאוד נרגשים:

האמירות- ססמאות

המעשים- גינריים

הבעיות- ברורות

הפתרונות- מחוץ לקופסא

יש לכם נכונות ואנרגיה, מוטיבציה וחזון, קשב, בהירות, מיקוד ומרץ להסתער ולהצליח,

אבל אז מזדחלת המציאות לאיטה:

אתם מגלים בעיות שלא הייתם ערים אליהן, למשל קיצוץ בתקציב או הנחיות ארגוניות שלא מאפשרות לבצע את מה שרציתם, או טאלנט שבניתם עליו ועכשיו מודיע על עזיבה, או קשיים טכניים אמיתיים שרק לפתור אותם ייקח נצח, או ממשקים רעועים בתוך הצוות, או התנגדויות מעמיתים שהפכו לעובדים או שינוי ארגוני לא צפוי, אולי המנהל שלכם, שגייס אתכם ויש לכם קשר מעולה איתו ותוכניות רבות מודיע שקבל קידום והוא עוזב או שהמנהל שלכם, זה שממש גייס אתכם ואמר מילים גדולות כמו "פוטנציאל", "הבטחה", "אופק" ו"הכי חשוב הנאה בעבודה", עכשיו הוא או היא מסבירים לכם למה כן ולמה לא וקצת פחות לגבי מה שאתם רוצים לקדם או להפסיק, או קולגות שגבולות הגזרה פתאום לא ברורים והם פולשים לתחומי האחריות שלכם, או אולי הם רוצים לעזור, איך אפשר לדעת…? והמון המון ציפיות: של הארגון, המנהל שלכם, העובדים ובראש ובראשונה שלכם מעצמכם.

זה יכול לקחת שבוע, רבעון או חצי שנה, אבל כך או אחרת בעוצמות משתנות, זה כנראה יגיע

הנכונות, האנרגיה, המוטיבציה, החזון, הקשב, הבהירות, המיקוד והמרץ הופכים לרגשות אחרים… ואם אתם לוקים ב"תסמונת המתחזה" אז בכלל, חגיגה.

אם אתם רוצים להרגיש יותר טוב עם עצמכם, כדאי שתעשו את הדברים הבאים:

מודעות- אתם לא כאלה מיוחדים ולא היחידים שזה קורה להם. וזה גם לא אומר שאתם לא מתאימים לתפקיד או כישלון מהלך. כנראה שלא (ז"א נדרשות עוד התנסויות כדי לקבוע את זה בבירור) אז נשמו עמוק.

זהות ניהולית- תגדירו לעצמכם איזה מנהל או מנהלת אתם רוצים להיות אם לא היו המגבלות הללו: איך הייתם רוצים להצטייר בעיני העובדים שלכם? המנהלים שלכם? הקולגות? מה הייתם רוצים לספר בבית שאתם עושים? ובתום הקדנציה, מה הייתם רוצים שיגידו עליכם? שרטטו את הזהות הניהולית שלכם בפשטות וכתבו אותה שתהיה לכם מול העיניים.

פתרון בעיות- את כל הנושאים שעכשיו בוערים, שהם הבעיות שלכם, תשאלו את עצמכם איך המנהל שאתם רוצים להיות, ששרטטתם בסעיף 2, היה מתמודד איתם?

צעדים קטנים- שחוק אבל עובד. תבחרו נושא אחד, משהו קריטי, חשוב, שיש לו השפעה ותתרגלו עליו את הפתרון שחשבתם עליו בסעיף הקודם. אבל רק אחד. כמו פיילוט כזה. לאחר מעשה תשאלו את עצמכם: מה עבד לכם? מה לא? מה אתם לומדים מזה? מה אפשר לעשות אחרת פעם הבאה? איזה משוב אתם נותנים למנהל שתרצו להיות על הטיפול בנושא?

חזרו על סעיף 4 - כמה שיידרש לכם עד שתרגישו שאתם כבר באחוזים נכבדים לאט לאט, הופכים להיות המנהל הזה, שאתם רוצים להיות

עזרה- בקשו עזרה מאחר: מנטור.ית/ חונך.ת/ קולגה/ קואצ'ר.ית/ HR שאתם סומכים עליו, שהוא אובייקטיבי ונטול אינטרסים, שיהיה שם בשבילכם כדי לשקף, לשאול שאלות, לכוון ולגבש את סעיף 2 ולקבוע תוכנית מטרות בסעיף 4

שוב - נשמו עמוק וזכרו- יש יותר מדרך אחת לעשות דברים

בתמונה: בוקר אצלי במרפסת שמתחיל עם קפה, אנרגיה, חזון ומרץ, עד שהמציאות מזדחלת לאיטה