תשאלו יותר תכעסו פחות

מכירים את זה שאתם מתעצבנים על מייל, משפט, איחור, תגובה, טלפון, שתיקה?

כועסים ממש על התנהגות, דעה, אמירה, החלטה?

אנחנו כולנו כאלה נסיכים ונסיכות של אמא… בכורים, ילדי אמצע, צעירים או אחרים, מנהלים עובדים או מנהלים את עצמנו.

איך אנחנו תמיד צודקים כ"כ, הערכים שלנו מדוייקים כ"כ, המחשבות שלנו אמיתיות כ"כ, הסקת המסקנות שלנו מתוחכמת ונבונה כ"כ והאחרים טועים וגם מטעים ובכלל לא מבינים. לא כמונו! ממש חבל…

אנחנו נובעים מעצמנו, משוחחים עם עצמנו, חושבים את המחשבות שלנו שוב ושוב בכזו חוכמה.

תוהים: איך נראיתי שם? מה חשבו עליי כאן? מתי אבוא לידי ביטוי? למה לא הזכירו אותי עכשיו?

אם נודה על האמת- אנחנו מרוכזים בעצמנו ועושים זאת בכזה כישרון. כולנו.

ואז אנחנו כועסים כשאנשים לא פועלים לפי הערכים שלנו, הציפיות שלנו, מה שביקשנו ואיך שהדגמנו.

ככל שאנו מתבגרים אנחנו מבינים שלא כך המציאות פועלת ואם נכעס ואפילו נראה שאנחנו כועסים, זה לא מה שיקדם את האחר לפעול איך שרצינו. ברוב המקרים.

ובואו, גם אנחנו לא מתנהגים לפי הציפיות של "כוווווולם".

אז איך לפחות נכעס על זה פחות?

ובכן, נבין איך רואה את זה הצד השני

זה לא חדש. אפילו ישן, פשוט להבנה אבל קשה ליישום ודורש תרגול.

אך בסופו של דבר זו הפרקטיקה האפקטיבית להפחתת הרגשות השליליים כשמשהו לא קורה כפי שרצינו וציפינו.

ממש כמו לעשות קניות אונליין, לסמס במקום להתקשר, יומן אירועים משפחתי, קרם הגנה, להזמין כרטיסים מראש ואבטיח קר (בהזדמנות הזו, אם אפשר להעביר את הפירות של הקיץ לחורף ולבטל את הקיץ אני אשמח).

ככה פשוט, אפילו קלישאתי, אבל לעומק, לא כססמא ותוך כדי שאתם שמים את עצמכם בצד: כולל המחשבות, האגו, הדעות, הביטחון העצמי (הגבוה, הבינוני או הנמוך), הצדק והרגשות.

גם אם אתם בטוחים ובעיקר אם אתם בטוחים שאתם מבינים ממש איך רואה את זה הצד השני, תבררו.

שימו בספק את הפרשנות שלכם עליו. יכול להיות שתופתעו.

מנהל- העובד שלך מאחר קבוע, לפגישות, ליעדים, לעבודה. אתה בטוח שזה מעיד על זלזול, על מוסר עבודה נמוך? אתה בטוח בזה? גם אם כן- תברר איך זה נראה מהזוית שלו

מנהלת- המנהל שלך עוקף אותך, אתם מסכימים על משהו ואז הוא מתהפך, מציג במקומך להנהלה את מה שאת עשית. את משוכנעת שאת העובדת הכי גרועה והנה הוכחות אז עדיף כבר לוותר (או להתפטר). תחשבי שוב ולפני כן, תבררי מה עובר לו בראש כשהוא עושה את זה.

מנהל- הסברת לעובד שלך מה לעשות וגם איך, למה ומתי. היית ברור וחד ואפילו קצר. משוכנע שהוא הבין? תחשוב שוב וכדאי שתברר איתו מה הוא קלט ומה הוא מתכוון לעשות.

מנהלת- העובדת שלך תקתקנית, חייכנית, יצירתית, משימתית וחכמה. עובדת לדוגמא. מכאן יוצא שהיא גם מרוצה. מ.ש.ל. לא ממש… תבררי שאכן כך לפני שאת מסמנת עליה וי ועוברת להתמקד בעובד שפחות.

מנהל- יש לך ספק פנים ארגוני שלא מגיב. לא להודעות, לא למיילים, לא לסמסים, נעדר מפגישות. תברר למה מנקודת מבטו לפני שאתה שופט ומתעצבן.

קצת יותר סימני שאלה מסימני קריאה והחיים שלכם יהיו קצת יותר רגועים

וזכרו- יש יותר מדרך אחת לעשות דברים

מתי זה קל לראות ולחשוב על הצד השני? כשמדובר בילדים שלנו.

בתמונה: אמא של תומר ותומר 2010